עקירת שיניים לילדים
רוב רופאי השיניים לא ימליצו על עקירת שיניים, כל עוד קיים טיפול חלופי. אולם ישנם מקרים בהם אין כל אופציה אחרת ולא תהיה ברירה אלא לעקור את השן.
מתי נדרש לבצע עקירה? למה עלינו לצפות? ומה הן ההשלכות? כמה מהפרטים החשובים לפניכם.
מתי נדרש לבצע עקירות שיניים לילדים?
רופא השיניים עשוי להחליט על עקירת שיניים לילדים במקרים הבאים:
- עששת עמוקה תת חניכית או עששת ילדים שגרמה לדלקת וזיהום נרחב בעצם –
ברוב המקרים רופא השיניים יחליט על עקירות כמוצא אחרון, לאחר שבחן או ניסה כל דרך לשמר ולהציל את השן. אולם ישנם מקרים בהם לא יהיה מנוס, כמו למשל כאשר הילד סובל מעששת נרחבת במצב מאוד מתקדם בו אין אפשרות לשקם את השן על ידי טיפול שורש וכתר. או כאשר ישנה עששת שגרמה לדלקת וזיהום נרחב שמערב את הנבט של השן הקבועה שמתחת ויכול לסכן אותו.
- מכה או חבלה בשן –
במקרים מסוימים, כאשר אחת מהשיניים הקדמיות הנשירות נחבלה בצורה קשה, כמו למשל חבלה קשה שמשנה את המיקום של שורש השן הנשירה, מצב שיכול לפגוע בנבט של השן הקבועה שמתחת רופא השיניים יכול להחליט על עקירה.
- יישור שיניים –
עקירות שיניים נשירות או קבועות לילדים אפשרית לפני שמתחילים טיפול אורתודנטי ליישור שיניים. במקרה הזה, עקירת שן דורשת ניסיון וגישה נכונה כדי לא לגרום לטראומה לילד, ולכן חשוב שהיא תתבצע על ידי רופא שיניים מומחה כדי להימנע ולמנוע סיבוכים אפשריים או טראומה וחרדה דנטלית בעתיד.
למה לצפות במהלך הטיפול?
ישנם שני סוגים של עקירות שיניים: כירורגיות ורגילות.
במהלך עקירה רגילה, רופא השיניים משחרר את השן ומושך אותה החוצה עם כלי מיוחד. עקירה כירורגית תבוצע כאשר השן מכוסה באופן חלקי או מלא בחניכיים או בעצם. במקרה זה לפעמים יידרש פיצול של שורשים עם מקדח או חיתוך של חלק מהחניכיים או העצם.
שני הסוגים מתבצעים עם חומר אלחוש מקומי. במקרים רבים נדרש שילוב של שימוש בגז צחוק או בסדציה מתונה שהינה שימוש בתרופת הרגעה. במקרה בו הטיפול שיניים הינו נרחב ומורכב אז הוא מבוצע תחת סדציה עמוקה או הרדמה כללית לפי החלטת הרופא המטפל.
לאחר מכן רופא השיניים יחליט אם לבצע תפר עם חוט או לא. קיימים שני סוגים של חוטים: לא נספגים, ונספגים לבד כך כשמשתמשים בהם אין צורך להורידם בהמשך.
למה לצפות לאחר הטיפול?
תהליך ההתאוששות מעקירת שיניים לילדים משתנה מילד לילד. ברוב המקרים יש לצפות לרגישות באזור לפרק זמן של 24 עד 48 שעות. יכול להיות שיהיה מעט דימום מהאזור או כאבים שצפויים לחלוף עם הזמן. כמובן שניתן להקל על הכאבים באמצעות תרופה לשיכוך כאבים.
ישנם מצבים רופא השיניים ימליץ על אנטיביוטיקה להמשך טיפול לעוד כמה ימים.
לאחר ביצוע העקירה מנחים את המטופל לא לירוק ולהימנע מאכילת מאכלים קשים, יכול גם להיות שילדכם יתקשה ללעוס, לכן מומלץ לאכול מאכלים רכים וקרים כמו גלידה ומוצרי חלב. במידה וישנו דימום מסיבי, יש ללחוץ על האזור עם גזה נקייה וליצור קשר עם רופא השיניים.
מהן ההשלכות לביצוע מוקדם של עקירת שן?
ההחלטה על עקירות שיניים לילדים תמיד צריכה להתקבל בכובד ראש, שכן היא יכולה להוביל לתזוזה של שיניים סמוכות, איבוד מקום בקשת השיניים, בקיעת יתר של שן נגדית, או בקיעה מוקדמת של שיניים קבועות. מכיוון שיש לכך השלכות, חשוב שההחלטה תתבצע על ידי רופא שיניים מומחה ומנוסה ברפואת שיניים לילדים שמבין את ההשלכות האפשריות, כך שתוכלו להיות רגועים ולדעת שההחלטה לא התקבלה בהינף יד, אלא שכל השיקולים נלקחו בחשבון.
טשטוש והרדמה באזור העקירה
עקירות לילדים מתבצעות תחת הרדמה וכדי להשיג שיתוף פעולה, לרשותו של רופא השיניים עומדים שלושה כלים: גז צחוק, טשטוש או הרדמה כללית.
גז צחוק זו האפשרות הראשונה אך זו דורשת מידה של שיתוף פעולה מטעם הילד. כאשר הטיפול מורכב יותר, או שהילד אינו משתף פעולה, הרופא יפנה לטשטוש (סדציה), חומר תרופתי אשר מוחדר לגוף באמצעות אינפוזיה, וכאשר מדובר בהליך מורכב יותר, הרדמה כללית תהיה הבחירה הטובה ביותר. ההרדמה מתבצעת על ידי רופא מרדים, אשר בודק את מצבו של הילד לכל אורך הטיפול. בסיום ההרדמה, הילד ישלח להתאוששות תחת מעקב רפואי.
האם אפשר למנוע עקירת שיניים לילדים?
כדי למנוע עקירה לילדים יש לעקוב אחר הטיפים הבאים:
- הקפדה על בדיקות שיניים סדירות – יש לתאם בדיקות סדירות אצל רופא השיניים, כדי שיזהה בעיות פוטנציאליות מוקדם ויוכל למנוע החמרה.
- שמירה על היגיינת פה טובה – למדו את ילדיכם לצחצח שיניים פעמיים ביום לפחות, עם משחת שיניים הכוללת פלואוריד ולנקות את הרווחים בשיניים באמצעות חוט דנטלי.
- תזונה בריאה – וודאו שילדיכם שומרים על תזונה נכונה ובריאה אשר תורמת לבריאות הפה. הגבילו את כמות החטיפים, הממתקים והמשקאות הממותקים שילדיכם צורכים כדי למנוע עששת.
- מריחת פלואוריד – בהמלצת רופא השיניים, ניתן למרוח פלואוריד על השיניים, טיפול שמסייע לחיזוק השן וניתן ליישם בעת הביקור.
זה המקום לציין שישנם מקרים שעדיין עשויים לדרוש עקירה גם אם תנקטו בפעולות מניעה, אך באופן כללי, ככל שתדאגו לטפל בשיניים מוקדם יותר, כך תוכלו להימנע מכך.
טיפים להתנהלות נכונה לפני ואחרי העקירה
לאחר עקירות לילדים מומלץ לעקוב אחר הטיפים הבאים:
- צום – לפני הרדמה, גז צחוק או טשטוש הילדים יתבקשו לצום. הקפידו על הנחיות הרופא לגבי זמן הצום.
- עדכון הרופא על כל בעיה – לפני ההליך מומלץ לעדכן את הרופא לגבי כל בעיה חריגה במצב הבריאותי של הילד.
- זמן התאוששות – זמן ההתאוששות משתנה בהתאם לילד, אך רוב הילדים יחושו רגישות כ- 24 ועד 48 שעות לאחר העקירה.
- יש להימנע ממגע באזור – יש להנחות את הילדים להימנע ממע באזור העקירה עם הידיים או עם הלשון.
- טעם מתכתי – דיווחים כמו טעם מתכתי יהיו נורמליים, בשל דימום קל במקום. אך אם אתם מבחינים בדימום חזק, מומלץ ליצור קשר באופן מידי עם רופא השיניים וללחוץ על האזור עם פד גזה נקי.
- תזונה – יש להימנע מאכילת מאכלים קשים. מומלץ לאכול מאכלים קרים ורכים כמו מוצרי חלב, גלידה ואחרים.
- הקפדה על היגיינה – גם לאחר הטיפול יש להמשיך להקפיד על היגיינת פה טובה, ולצחצח את השיניים פעמיים ביום.
מתי צריך לעקור שן חלב?
למרות ששן חלב נושרת מעצמה, לעיתים תאונה, בעיה רפואית או פגם גנטי יובילו את רופא השיניים לבצע עקירת שן חלב. ישנן כמה סיבות, ביניהן: מחלת עששת שהרסה את כותרת השן, דלקת שנגרמה מעששת ולא ניתן לטפל בה באמצעים אחרים, ספיגה של שורשי השן, שן שמפריעה לבקיעתן של שיניים קבועות, צמיחה לא תקינה של השן שמפריעה לה לנשור בכוחות עצמה, חבלה קשה, מחלת חניכיים קשה וניידות של השן שפוגעת בתפקוד.
השלבים בעקירת שן חלב / נשירה
- צילום רנטגן – באמצעות הצילום הרופא יכול לבדוק את מנח שורשי השיניים ואת המבנה של העצם התומכת בשן, טרם ביצוע העקירה.
- אלחוש ועקירה – לאחר שהרופא מאלחש את האזור, הוא עוקר את השן על ידי אמצעים ידניים מתאימים שנמצאים ברשותו.
- הפעלת לחץ על האזור – בתום ההליך הרופא יפעיל לחץ על האזור באמצעות פד גזה סטרילי, כאשר לרוב לא נדרשים תפרים במקרה זה.
האם יש הבדל בין עקירת שן חלב לקבועה?
ההבדל העיקרי בין תהליך של עקירת שן קבועה לנשירה הוא שהמקרה האחרון נחשב לפשוט יותר הודות לעובדה שהשורשים של השן קצרים יותר, והעצם התומכת בשן רכה יותר. יחד עם זאת, מומלץ שהעקירה תתבצע על ידי רופא שיניים מיומן, שכן בין שורשי השיניים הנשירות נמצאות שורשי השיניים הקבועות ועל כן נדרשת מידת זהירות רבה.